הוצאות שכר לבן זוג, לקרובי משפחה ולשותפים

ניתן לשלם שכר עבודה גם לבני זוג העובדים בעסק.  הפסיקה הכירה גם בבן זוג כעובד לכל דבר, באשר בינו לבן זוגו מתקיימים יחסי עובד – מעביד. תשלום השכר מאפשר רישום הוצאות מוכרות בעסק, מאפשר חישוב מס נפרד לבני הזוג לצורכי מס, ויאפשר כיסוי לפי חוק הביטוח הלאומי בשל בן הזוג העובד. בנוסף, ניתן יהיה לתבוע בעתיד פיצויי פרישה פטורים ממס בשל פיטורי בן הזוג.

באותו אופן, ניתן לשלם שכר עבודה גם לקרובי משפחה המועסקים בעסק.

עוד נקבע בפסיקה חדשנית כי ניתן לייחס חלק של תשלום לשותף בשותפות, לשכר עבודה, כשמתקיימים יחסי עובד מעביד, בין השותף לשותפות.

אומנם, המדובר בהוצאות שכר, אך בפסיקה נקבע כי נטל ההוכחה, כי מתקיימים יחסי עובד מעביד, וכי בוצעה העבודה בפועל על ידי בן הזוג, קרובי המשפחה, או השותף, הוא נטל הוכחה כבד יותר, מאשר זה המקובל לגבי עובדים שכירים רגילים. יש להוכיח כי הם עבדו בפועל בעסק, את היקף המשרה, הוכחות לנוכחותם בעסק בכל שעות העבודה וכמובן כי השכר עצמו יתאים לכישורים, לתפקיד ולהיקף המשרה.

הוצאות החזקת רכב

הוצאות החזקת רכב יכולות להירשם כהוצאות מוכרות, גם אם הרכב עצמו לא רשום בבעלות העסק, אלא בבעלות של אדם אחר. הרישום על שם אדם פרטי ולא על שם העסק או על שם חברה, כדאי משיקולים של מניעת ירידת ערך הרכב בעת מכירתו בעתיד.

לגבי רכב פרטי קיימת הוראה כי במידה והרכב צמוד לעובד מסוים, יש להוסיף לשכר העובד את שווי החזקת הרכב, לפי טבלה שנקבעה מראש ובכך לגרום לתשלום מס הכנסה וביטוח לאומי על שווי הרכב הצמוד. אולם, באם הרכב אינו צמוד לעובד מסוים, אלא עומד לרשות מספר עובדים באופן שלא ניתן לזהות מי מהעובדים משתמש ברכב ובאיזה היקף, אין צורך לעשות שווי רכב צמוד. במקרה כזה, יש חובה לשלם מקדמות על חשבון הוצאות עודפות על הרכב, שהוא תשלום על חשבון המס השנתי וניתן לקבל החזר שלו, בתנאים מסוימים.

זאת ועוד, התקנות קובעות כלל גורף לגבי כל רכב פרטי, כי גם אם אינו צמוד לעובד מסוים, כי יתואמו בגינו 9,900 ק"מ בשנה כהוצאות לא מוכרות. זאת מתוך הנחה כי זהו חלק מהוצאות החזקת הרכב המשמש לנסיעות פרטיות ברכב. אולם, קיימים רכבים המשמשים בעסק ולעולם אינם משמשים לנסיעות פרטיות. כגון, רכבי שירות בתוך מתחם העבודה, רכבי שמירה ואבטחה המסיירים 24 שעות ביממה ורכבים שבסוף יום העבודה נשארים במקום העבודה. לגבי רכבים אלו, ניתן לקבוע, כי היות וכל השימוש הינו לצורכי העסק, הרי כל ההוצאות בגינם הינם הוצאות מוכרות, ללא יוצא מין הכלל ולמרות האמור בתקנות החזקת רכב.

הפרשות לקופות גמל בשל ימי מחלה, דמי חופשה, מענק יובל ובונוסים עתידיים

הפקדות לקופות גמל לתגמולים, לפנסיה או לפיצויים, הם הוצאות מוכרות ידועות, במגבלות שנקבעו בחקיקה ובתקנות. אולם, קיימות אפשרויות נוספות לביצוע הפרשות שיופקדו בפועל לקופות גמל להבטחת זכויות סוציאליות נוספות לעובדים וגם הם יוכרו כהוצאות מוכרות.

כך ניתן להפקיד גם לקופות גמל להבטחת תשלום דמי מחלה בעתיד, לקופות גמל להבטחת תשלום דמי חופשה נצברים לעובדים, לתשלומי מענק יובל, או מענקים עתידיים אחרים המקובלים במקום העבודה, לפי ההסכמים הקיבוציים או לפי החוזים האישיים עם העובדים.

היתרון בהפקדות אלו, הינו בכך שההוצאה תוכר כבר בשנת המס שבה בוצעה ההפקדה, בעוד שאין עדיין צורך לזקוף שווי טובת הנאה לעובדים החייבת במס. זאת היות ומדובר בהפקדות כלליות שאינן מזוהות עם עובד מסוים. ההפקדות והרווחים הנצברים בקופות הגמל, מבטיחים גם את אפשרויות המעביד לשלם בעתיד את ההטבות הסוציאליות לעובדים ובינתיים הם שמורים על שם המעביד בקופת הגמל וצוברים רווחים הפטורים ממס, ככל שהם לא יעלו על החבויות עצמם בגין הזכויות הסוציאליות האמורות.

נסיעות לחו"ל

כדאי לדעת כי התקנות העוסקות בהכרה בהוצאות נסיעות לחו"ל כנסיעות מוכרות, מאפשרות לצרף לנסיעה לחו"ל לצורכי העסק, גם נוסעים נוספים, אשר נסיעתם הכרחית לצורך המטרות העסקיות של הנסיעה. כגון, יועצים לעניינים העסקיים, מתורגמנים, יועץ מיחשוב, יועצי תקשורת וכיוצא באלו.

כמו כן, אין פסול בשילוב נסיעות לחו"ל עסקיות עם נסיעות לחו"ל פרטיות, באותה נסיעה ובלבד, שניתן לזהות באופן ברור מה היו ההוצאות הספציפיות של החלק העסקי. עם זאת, באם עיקר הנסיעה לחו"ל מיועד למטרות פרטיות ייתכן לא יוכרו גם ההוצאות המעורבות של החלק העסקי, כגון, כרטיסי הטיסה. לכן, עדיף למקד את הנסיעה בחלק העסקי כדי שההוצאה תוכר רובה ככולה לצורכי מס.

כדאי להזכיר, כי יש להוכיח כי הנסיעה לחו"ל הייתה הכרחית לצורך ייצור ההכנסה, כאשר בפסיקה נקבע, כי המונח הכרחי כולל גם עדכונים שוטפים בתחומי העסק במטרה לשמור על מיצובו הקיים. יש לשמור על כל הוכחה כי המדובר בנסיעה עסקית, לרבות כרטיסי כניסה לתערוכות, רישום הפגישות העסקיות שנערכו בחו"ל וכדומה.

השתלמויות ולימודים

לאור קצב התפתחות הטכנולוגיה והמידע, נראה כי השתלמויות ולימודים תכופים, הם הכרחיים לצורך שמירה על הקיים. השתלמויות לעדכונים מקצועיים בתחום העסק הן הוצאות מוכרות. בנוסף, הכירה הפסיקה גם בהוצאות לימודים כלליים, כגון, קורס למנהלים בכירים, לימודי אנגלית, לימודי מחשב וכדומה, כהוצאות מוכרות.

הוצאות ללימודי תואר ראשון או לרכישת מקצוע, אינן מוכרות כהוצאות מוכרות. אולם, לאחרונה ניתנה הבהרת נציבות מס הכנסה, כי הוצאות ללימודי תואר שני, יוכרו בתנאים מסוימים כהוצאות מוכרות. הנציבות הודיעה כי תכיר רק במחצית ההוצאות ללימודי תואר שני, במסלול ללימודי תואר שני במשפטים לרואי חשבון ובמקרים דומים נוספים. אין זה מין הנמנע, כי ניתן לדרוש גם את ההוצאה כולה לרכישת תואר שני, הכול תלוי בנסיבות של הלומד ובצרכיו העסקיים.

כדאי להזכיר, כי ההכרה בהשתלמויות וכן בלימודי תואר השני כאמור, הינה גם לשכירים הלומדים על חשבונם, אשר יוכלו להפחית הוצאות אלו, כהוצאות מוכרות, מתוך הכנסתם משכרם.

הוצאות שיווק ופרסום

בעסקים רבים מרכיב הוצאות השיווק והפרסום הינו בסכום נכבד. הוצאות אלו, היו מוכרות עד לאחרונה כהוצאות מוכרות, רק בתנאי שהיו בסכום סביר ביחס למחזור העסקי באותה שנה שבה נתבעו, ובאם היו בסכום גבוה, הן הוכרו על פני כמה שנים. בפסיקה חדשה לעניין זה, נקבע כי הוצאות השיווק והפרסום יוכרו כולם בשנה שבה הוצאו, אפילו באם מדובר במסע פרסום שהיה כרוך בהוצאות גבוהות במיוחד.

כל עוד אין וודאות כי אכן מסע הפרסום יניב הכנסות בשנים הבאות, אין מקום לפרוס את ההוצאות לשנים הבאות. המדובר גם בהוצאות פרסום להחדרת מוצרים חדשים לשוק, ובלבד שמדובר במוצרים בתחום הענף שבו עוסקת החברה כדבר שבשגרה.

לא יוכרו הוצאות שיווק ופרסום של עסק חדש שטרם החל לפעול, או לצורך שיווק ופרסום של ענף פעילות חדש לחלוטין באותו עסק. כמו כן, במידה וההוצאה משולמת מראש, אך ביצוע הפרסום עצמו יתפרס על פני מספר שנים, כגון, עסקת פרסום בשלטי חוצות, או עסקת פרסום במדריכי פרסום למספר שנים, יש לפרוס את ההוצאות על פני השנים שבהם יבוצע הפרסום בפועל.

הפרשות לאחריות, לתיקונים ולהתייקרויות עתידיות

הוצאות עתידיות לביצוע תיקונים והפרשות בעתיד מוכרות כהוצאות מוכרות, כבר בשנה שבה נמכרו המוצרים, או בוצעו העבודות שבאחריות ונרשמה ההכנסה בגין מכירתם בספרי החשבונות. היתרון הוא ברישום הוצאות שטרם הוצאו בפועל, אלא רק על בסיס הפרשות לעתיד.

בפסיקה נקבע כי הוצאות להפרשות לאחריות עתידיות, יוכרו כהוצאות מוכרות, כאשר ניתן לאמוד באופן סביר את ההוצאות הצפויות בעתיד בגין האחריות, יש סיכוי סביר כי ההפרשה תמומש להוצאות בעתיד הנראה לעין, וקיימת התחייבות ממשית לקיום האחריות לקונים או למקבלי העבודות. הוצאות גלובליות לאחריות ולתיקונים שאינן מבוססות, לא יוכרו כהוצאות מוכרות.

אופציה זו, ניתנת רק לרושמים את הכנסותיהם על מסיס מצטבר, ולא לאלו הרושמים את הכנסותיהם על בסיס מזומן. לעיתים, כדאי לשקול, לעבור לרישום על בסיס מצטבר רק בשל האפשרויות הטמונות בהכרה בהוצאות מוכרות עתידיות בשנה הנוכחית.

כמו כן, קיימת אפשרות לרשום הפרשה להפסדים צפויים בשל התייקרויות עתידיות כהוצאות מוכרות. המדובר לפי הוראות מס הכנסה בהתייקרויות בשל עליית מדדי המחירים בענף הבניה. כאשר מתקבלות מקדמות מראש של לקוחות על חשבון, והן מושקעות בפיקדונות הנותנים תשואה נמוכה. במקרה כזה, ניתן ליצור הוצאות צפויות בשל ההתייקרויות העתידיות וההפסדים שיהיו בעתיד, כבר בשנה הנוכחית, בשל הפסדי התשואה הצפויים.

על דרך של היקש, ניתן לרשום הפרשות להתייקרויות עתידיות גם בשל ענפי משק אחרים, העובדים לפי בסיס של גביית מקדמות בפועל, כאשר אספקת המוצר או העבודה נעשית בשנה מאוחרת יותר, כגון, ענף הריהוט, ענף הייבוא, ענף מוצרי החשמל וכיוצא באלו.

נראה כי אופק ההוצאות המוכרות גדל מאד, בעקבות הפסיקה בשנים האחרונות, שקבעה כי תוכר כל הוצאה שתוצא בשל ייצור ההכנסה, אפילו באם נקבעו לגביה תנאים וחזקות מגבילות בדיני המס. מס יוטל רק על רווח כלכלי אמיתי, על כך כאמור, בהרחבה, בספר "הוצאות מוכרות" של מחבר רשימה זו.