<בהמשך סדרת מאמרים עסקיים בנושא: איפיון מוצר>
יזמים יקרים שלום רב,
מ.ט.י לב הגליל בשיתוף BNI ישראל
מזמינים אתכם ל:
ערב של קשרים עסקיים
בתאריך : 16.7.2008
בשעה: 17:00
בהיכל התרבות בכרמיאל
הנכם מוזמנים לערב שכולו חשיפה והזדמנות להרחבת פעילות עסקית, יצירת מעגלי היכרויות, יצירת קשרים ושיתופי פעולה עם אנשי עסקים ממגוון תחומים.
סדר יום:
17:00-18:00 - תערוכת עסקים- דוכנים לחשיפת העסק
18:00– "קשרים עסקיים כמפתח להצלחה"
עדי אלדר – ראש עיריית כרמיאל ויו"ר מרכז השלטון המקומי
יוסי מזור – יו"ר מט"י לב הגליל
דני מצליח – מנכ"ל הרשות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל
ירדן נוי – מנכ"לית ארגון BNI ישראל
"מימון זול זה לא הכל?"
דוד סלייפר- מנכ"ל מט"י לב הגליל
מפגש Networking מונחה עם טיפים לפיתוח קשרים עסקיים בדרך של שיווק מפה לאוזן
בהנחיית ד"ר איתי פלאות – מנהל אזור הצפון, BNI ישראל. [ 90 דקות].
עלות למשתתף: 30 ש"ח
המעוניינים בהצגת דוכנים לחשיפת העסק יוכלו להרשם עד ה- 9.7.2008
עלות דוכן: 50 ₪
מס' המקומות מוגבל ומותנה ברישום מוקדם
להרשמה: 04-9885618
|
אפיון המוצר:
סוף מעשה במחשבה תחילה
מאת גלעד אופנהיימר
ליזמים רבים ישנם רעיונות נפלאים, אולם בדרכם למימוש הרעיון והפיכתו למוצר, הם מדלגים על השלב ההכרחי של אפיון המוצר.
פעמים רבות מגלה היזם, לאחר שכבר השקיע משאבים מרובים של זמן וכסף, שאין ביכולתו להוציא לפועל את הרעיון שלו מכיוון שהשימוש במוצר לא תואם את היכולות של קהל היעד שלו, או מכיוון שלא נלקחו בחשבון פרמטרים חשובים כגון: עמידות המוצר, תקני בטיחות, יכולת ניידות וכדומה, או שהרעיון למוצר אמנם מוצלח אולם עלויות הייצור הנדרשות כה גבוהות עד שלא ניתן להפוך את המוצר לאטרקטיבי לצרכן.
אפיון מוצר הינו שלב מוקדם והכרחי בפיתוח של כל מוצר, בין אם מדובר במוצר צריכה, מכונה תעשייתית או מוצר רפואי. הפיכת רעיון ראשוני למוצר מוגמר דורשת מהיזם תהליך מובנה בו הוא עובר משלב הרעיון הכללי, למצב בו הוא מכיר לפרטי פרטים את מבנה המוצר, דרישות הייצור והתפעול, מגבלות ויכולות של המוצר, ומהם החידושים שמציע המוצר יחסית למתחרים בשוק. 10 הנקודות שיעזרו לכם לאפיין את המוצר שלכם:
תאור המוצר
יש לכם רעיון למוצר חדש? נפלא! עכשיו הגדירו לעצמכם בכתב ובצורה מסודרת מהו המוצר. תנו לו שם תמציתי המתאר אותו ואת השימוש שהוא ממלא. נסו לנסח הגדרה קצרה ותכליתית שתתאר בצורה הטובה ביותר את המוצר שלכם. תאור המוצר במספר מועט של מילים היא דרך מצוינת להתמקד ולהגדיר בצורה ברורה ומדויקת מהו המוצר ולמה הוא נועד.
קהל היעד
קביעת קהל היעד משפיעה על הבנת המוצר שלך מבחינת עיצוב, שימוש, טכנולוגיה והנדסת האנוש. מיהו קהל היעד של המוצר, מה מאפיין אותו, מהן הדרישות, הציפיות והמגבלות שלו. לדוגמא: אם קהל היעד שלך הוא בעל מומחיות בתחום טכנולוגי כלשהו, ניתן לפתח מוצר מתוחכם ומתקדם מבחינה זו, לעומת קהל יעד לא-טכנולוגי שיש להציע לו מוצר קל יותר להבנה ולתפעול. טיפ: באפיון קהל היעד חשוב לבדוק האם יש למוצר משתמש ראשי ומשתמש משני ולאפיין את שני קהלי היעד וכיצד הם פועלים יחד. למשל, במוצר המיועד לתינוקות משתמשים גם ההורה וגם התינוק, וזה משפיע על הנדסת האנוש ועל עיצוב המוצר. קהל היעד של המוצר משפיע על אפיון המוצר בכל ההיבטים. יש לבחון מי קהל היעד, מהן הדרישות מהמוצר בהתייחס לאפיון קהל המשתמשים ואיזה צורך- קיים או חדש- של קהל יעד זה, המוצר אמור למלא. פעילות המוצר זה המקום לכתוב בצורה מפורטת ומדויקת כל מה שקשור לפונקציונאליות של המוצר. מעבר למטרות השימושיות שעבורן פיתחת את המוצר, יש להוסיף גם אפשרויות פונקציונאליות נילוות כגון: האם הוא ניתן לפרוק, האם ניתן להרכבה, האם יש לאחסן אותו בין שימוש לשימוש, האם הוא נועד לשימוש חד-פעמי,וכדומה. אחרי שניסחת בצורה מסודרת מהן הפעולות הפונקציונאליות שמבצע המוצר, תוכל לקבל הבנה טובה יותר על הדרישות הטכנולוגיות והעיצוביות הנדרשות בפיתוח המוצר. סדר פעולות השימוש במוצר
דמיינו את המוצר שלכם ניצב לפניכם. עכשיו ראו עצמכם ניגשים להשתמש בו. מהי הפעולה הראשונה שעליכם לעשות? מה הפעולה הבאה אחריה? עברו פעולה אחר פעולה, מקטנה עד גדולה. האם עליכם להוציא את המוצר ממקום אחסון או שהוא נגיש, האם יש להדליק ולכבות אותו, האם יש פעולות הפעלה נדרשות בטרם תוכלו לעשות בו שימוש, האם בזמן השימוש יש לבצע בו פעולות נוספות, אילו פעולות נדרשות לסיום השימוש במוצר?
טיפ: אם המוצר מיועד לקהל יעד ספציפי, היעזרו באנשים השייכים לקהל יעד זה ויחד איתם ערכו רשימת פעולות מפורטת של שימוש במוצר, מראשית ועד סיום השימוש. כשיודעים מה סדר פעולות השימוש במוצר, ניתן ללמוד מכך כיצד לתכנן את המוצר, אילו פונקציות הוא צריך להכיל ומה צריך לדעת משתמש הקצה בכדי להפעיל אותו. מבנה המוצר
בדקו מה גודל המוצר שלכם, מהם נתוני המשקל, המבנה והגובה שלו, כמה נפח הוא תופס. זה הזמן לבדוק את המוצרים המתחרים למוצר שלכם, הקיימים כבר בשוק. כיצד הם נראים? מהן המידות של המוצרים הקיימים בשוק, מה המבנה שלהם, הגודל, המשקל, הנפח? טיפ: בדקו מאילו חומרי גלם עשויים המוצרים המתחרים הקיימים בשוק. שאלו עצמכם מאיזה חומר גלם המוצר שלכם מתוכנן? האם הוא עשוי מאותם חומרי גלם כמו המוצרים הקיימים? לעיתים בחירה בחומר גלם שונה במרקם, במשקל, בדחיסות- יכול לתת למוצר שלכם יתרון וחדשנות על פני המתחרים. הגדרת מבנה המוצר משפיעה על השימוש במוצר, לכן חשוב להתאים את מבנה המוצר, גודל, משקל וחומרי גלם לדרישות השימוש של המוצר וקהל היעד שלו. תחזוקה ועמידות
עמידות המוצר מושפעת מאורך החיים הצפוי שלו ולא פחות חשוב- מאורח החיים שלו- האם הוא מצוי בחוץ ולכן חשוף לשמש ולגשם, באיזה חלל הוא ממוקם- מכונה תעשייתית נמצאת בחלל סטרילי יחסית, בעוד מוצר ביתי שמצוי בחדר האמבטיה למשל יהיה חשוף ללחות, נוזלים וחומרי ניקוי, האם נעשה בו שימוש מועט או שימוש יומיומי, האם הוא נייד ובעל גלגלים או נייח. מאפיינים אלו משפיעים על עמידות המוצר ועל אופן התחזוקה הנדרש מהמשתמש במוצר. בבחינת עמידות המוצר ודרישות התחזוקה שלו יש לקחת בחשבון את מירב הגורמים המשפיעים על מאפיינים אלו ובהם תדירות ואופן השימוש, מיקום המוצר וחומרי הגלם מהם הוא עשוי. בטיחות
יש לבדוק האם במוצר עצמו במבנה שלו ובשימוש שנעשה בו, ישנם אלמנטים בטיחותיים הדורשים התייחסות. חלקים חדים, חלקים קטנים, נקודות חיבור שיש להתייחס אליהן מבחינה בטיחותית וכדומה. בנוסף, כאשר מקבלים החלטות בנוגע לבטיחות המוצר חשוב לקחת בחשבון היכן ישווק המוצר ועל פי אילו תקני בטיחות המוצר יימדד. בנוסף לפרמטרים בסיסיים של בטיחות המוצר, הכרחי להקפיד ולעמוד גם בתקני הבטיחות השונים של ארה"ב/אירופה/ישראל ואחרים. כמות הייצור
כמות הייצור משפיעה על טכנולוגיית הייצור. בייצור אב טיפוס או מוצר בודד, יידרשו שיטות ייצור שונות מאשר אם מדובר בייצור סדרתי של המוצר. וגם בבחירה בייצור סדרתי ישנה הבחנה בן ייצור מאות יחידות לבין מאות-אלפים, בין ייצור חד-פעמי של כל היחידות לבין ייצור חוזר וחידוש מלאי וכדומה, ולכן חשוב לדעת כבר בשלב האפיון כמה יחידות אתה מתכנן לייצר מהמוצר שלך.
כמות היחידות המיוצרות מהמוצר משפיעה על טכנולוגיית הייצור ועל עלויות הייצור, ולכן יש לקבוע פרמטר זה כבר בשלבים הראשונים של אפיון המוצר. הנדסת אנוש
הנדסת אנוש נכונה בוחנת את ההתאמה הפיסית של המוצר למאפייני המשתמש מבחינת נוחות שימוש ואופן השימוש. הנדסת האנוש מושפעת הן מאופי קהל היעד (גיל, יכולות מוטוריות, צרכים ומגבלות ועוד), והן מאופן השימוש במוצר. בחנו האם השימוש במוצר שלכם במוצר נעשה בישיבה או בעמידה, בתנועה או במצב סטטי, אילו ממשקים יש למוצר (כפתורי הפעלה, ממשקי נגיעה, צגים) וכדומה. מאפיינים אלו ישפיעו על הבחירות העיצוביות ועל הנדסת האנוש כבר בשלב התכנון המוקדם של המוצר.
הנדסת האנוש לוקחת בחשבון את אופי המשתמש, ואת אופן השימוש. בתכנון הנדסת האנוש המטרה היא לתכנן ולפתח עיצוב שיאפשר להפיק את המירב מבחינת נוחות, זמינות, בטיחות ויעילות השימוש במוצר. עיצוב, מראה ותדמית
בפיתוח מוצר ניתן דגש רב לפונקציונאליות שלו, אולם אין להתעלם מהחשיבות המרובה שיש לפן העיצובי. עיצוב המוצר אינו נובע רק משיקולים של אסתטיקה אלא גם מתוך מטרה להעניק למוצר תדמית מסוימת ולחבר אותו אל עולם תוכן מתאים, הפונה ישירות אל קהל היעד. כל עולם תוכן: ספורט, תינוקות, רפואה, תעשייה ואחרים, מכתיב מראה עיצובי שונה המתאים לקהל הצרכנים שלו ולאווירה אותה הוא רוצה לשדר, בין אם מדובר באווירה ביתית או תעשייתית, מראה יוקרתי או פשטות, תחושה של חדשנות או שמרנות ועוד.
עיצוב המוצר והמראה שלו משפיעים על החלטת הצרכן לרכוש ולהשתמש במוצר, ולכן הבחירות העיצוביות צריכות להתאים אל עולם התוכן שאליו שייך המוצר ואל אופי קהל היעד עבורו הוא מיועד. גלעד אופנהיימר הוא מנכ"ל חברת Intovision פיתוח הנדסי ועיצוב מוצר
מאת רו"ח יוסי נתנזון
האגדה מספרת שבמהלך מלחמת העולם השניה בא בחור צעיר לצ'רציל (ראש ממשלת בריטניה) עם רעיון מבריק: בוא נבנה טנקים אמפיביים שיחצו את תעלת למנש על הקרקעית, יעלו בצד השני בהפתעה ויתפסו את הגרמנים לא מוכנים. “יופי" התלהב צ'רציל: איך בונים טנקים כאילו? “טוב, בשביל זה יש מהנדסים" ענה האיש.
יש המון רעיונות טובים בעולם וכל מי שנשוחח איתו יש לו רעיון למוצר, שיפור למוצר קיים או משהו אחר שאם מישהו יקח אותו לידים, זה יהיה גדול. לכל יצרן יש מחסנים מלאים באבות טיפוס (פרוטוטייפים) לדגמים מדהימים שהם פשוט לא מספיקים לבדוק. כן, כולנו מכירים את הסיפורים על הבחור שחשב על הרעיון הקטן ההוא שהפך את המפעל לגדול בעולם. האמת העגומה היא שהמקרים האמיתיים נדירים מאוד. אם מישהו בונה על מקרים מהסוג הזה, יותר טוב לשלוח לוטו- הסיכויים לזכיה יותר טובים. טעות נפוצה נוספת היא האמונה שהראשוניות הנה ערובה להצלחה. לדאבוננו, המצב שונה. באופן מפתיע, כמעט תמיד הראשון שממציא או מגלה שוק, מאבד את ההובלה ונותר מאחור. דוגמאות: חברת פלאפון איננה חברת הסלולר הגדולה בישראל, מקררים תוצרת פריג'ידר אינם הנמכרים ביותר בעולם ואולי הבולט מכולם: חברת מיקרוספוט מעולם לא המציאה משהו חדש או היתה ראשונית בשום תחום שהוא. לפיכך, זה נחמד שיש לנו רעיון מקורי וראשוני, אולם אין מה לרוץ בהתלהבות חסרת מעצורים לשוק מאחר והסיכונים בחיפזון גדולים מדי. אז מה כן עושים אם רוצים להפוך רעיון למשהו בעל ערך? איך כן ניתן לעשות את זה? התשובה היא כמו כל רעיון עסקי אחר: הדבר דורש מחוייבות עצומה מצידך כדי להתחיל ולהזיז את הדברים. רעיון זה לא משהו שאפשר לעשות מליונים מכמה שיחות טלפונים ביום רביעי אחה"צ. נדרשת התמסרות, מחוייבות, השקעת זמן ואנרגיה וכד'. צעדים ראשונים אם המדובר ברעיון הנדסי, מוצר וכד' עליך קודם כל לבנות דגם עובד. לכתוב את התוכנה שתראה שהרעיון יישים או להציג שירטוטים הנדסיים שיעברו בהצלחה בדיקה על ידי המהנדסים של הצד השני. זה משהו שעושים בדרך כלל בהרבה מאוד סופי שבוע במרתף הבית (לכן החברות האילו נקראות גם חברות מרתף). הרי מאוד יכול להיות שכאשר נגיע לבניה של דגם נגלה שזה לא עובד או שבעצם המוצר הקיים כבר יכול לעשות את מה שאנו רוצים עם שינוי קל. אבל, הצעד הראשון לקראת קידום המיזם הוא בניה של תוכנית עסקית. זה צעד חיוני שבלעדיו אין דרך להתקדם. כל נסיון לעקוף את תהליך הגיבוש של תוכנית עסקית אינו אלא הימור לא אחראי. התוכנית העסקית אמורה להכיל את כל המרכיבים החשובים ולענות על כל השאלות המהותיות לקראת בניה של עסק: מה הרעיון שלנו יעשה? איזה פתרונות אחרים קיימים לבעיה שאנו רוצים לפתור? מי יהיה מעוניין בפתרון שלנו? כמה יעלה וכמה זמן יקח לפתח את המוצר שחשבנו עליו? ועוד ועוד ועוד. אחד הדברים החשובים שתוכנית עסקית טובה עושה, הוא למפות את ה"מוקשים" וה"בורות" הצפויים לנו בדרך: מה הסיכונים שאנו עלולים להתקל בהם? מה סוגי הבעיות שעלולות לצוץ ואיך נתמודד איתן וכד'. דוגמאות לבעיות: האם המוצר שלנו דורש רישוי או תקינה? האם יש לנו חשיפה למסחר הבינלאומי ולתנודות בשער הדולר? כמה קשה יהיה למתחרים לחקות אותנו ועוד. תוכנית עסקית טובה לא צריכה להיות ספר עב- כרס ויקרה. לפעמים עמוד או שניים של תיאור מושכל וכמה גליונות חישובים אלקטרוניים חכמים יהוו תשתית טובה להתבסס עליה. אז בוא נתחיל: נבנה איזשהו שלד ראשוני, נתייעץ עם כמה אנשים ונראה לאן התוכנית מכוונת אותנו. קיימים מקורות מידע מצויינים בספרות ובאינטרנט המדריכים ומסבירים כיצד לכתוב תוכנית עסקית טובה. תיאור התהליך הנו מעבר לתחומי מאמר זה, אולם כדאי מאוד לפנות לאותם מקורות כדי ללמוד ולקבל הדרכה לקראת פיתוחה של תוכנית עסקית "נכונה". הצעדים הבאים בחלק קטן מהמקרים, התוצאה של התוכנית העסקית היא "בוא נלך על זה" ואז יופי- אפשר לצאת לדרך. אבל, ברוב המקרים, התוכנית העסקית תוביל לתובנה שאנו זקוקים למישהו: משקיע, מומחה, אחד היצרנים בתחום, או זרוע שיווקית. לשם נוחות הכתיבה, נדבר על גיוס משקיעים. גיוס משקיעים היא מומחיות בפני עצמה, השונה מהמומחיות הטכנולוגית שיש לנו בפיתוח המוצר. מומלץ בכל חום לגייס איש מקצוע (יועץ עסקי למשל) לטובת שלב זה. היועץ יעזור לנו לשדרג את התוכנית העסקית כדי שתהיה אטרקטיבית, יסנן את סוגי המשקיעים השונים כדי שנדע לאן לפנות, יגיע אל האנשים המתאימים כדי ליצור את ההתעניינות הראשונית וכך הלאה. הרבה פעמים היזם נרתע בשלב זה ומנסה ללכת בכוחות עצמו. ברוב המקרים זו שגיאה לפחות משתי סיבות: ראשית, הדבר דורש כישורים וידע (למשל: קרנות הסיוע המתאימות) שבדרך כלל אין ליזם ושנית, כדאי שהיזם יתמקד במה שהוא טוב בו ולא ינסה "לרעות בשדות זרים". אני אוהב לתת את הדוגמא של החלפת שמן במכונית: כל אדם עם יכולת טכנית מינימלית יכול להחליף את השמן בריכבו. רובינו לא עושים זאת, למה? בבחירת יועץ יש לשקול פרמטרים רבים: ראשית, לשוחח עם כמה יועצים ולהעריך אותם, במי ניתן לבטוח, מי יכול לספק את השירות וכד'. לא להסס לבקש המלצות והפניות למייזמים אחרים שהם ליוו כדי לקבל התייחסות. לדון בתנאי התשלום (אחוזים, שקלים או שילוב כלשהו) וכד'. תזכורת: יועץ טוב שווה את משקלו בזהב (אפילו אם הוא שמן) כך שבחירה נכונה יש לה חשיבות גדולה. בעת ההתקשרות, יש להחתים את היועץ על התחייבות לשמירת סודיות (NDA). זה מסמך מקובל שכמעט לאף אחד אין בעיה לחתום עליו (ניתן למצוא דוגמאות ברשת). מצד שני, אין טעם להיות יותר מדי חששנים: יועץ הגון לא יבגוד בך ויועץ פחות הגון, כל מה שיחתום עליו לא שווה את הנייר. מילה אחרונה לסיום למרות שרוב המומחים חולקים על כך, גם למזל יש משקל בהצלחת הרעיון שלך. אתה יכול לעשות את הדברים הנכונים ביותר ולא להמריא או לנקוט בשיטת ABA (על הבאב אללה) ולגלגל מליונים. כל העצות לעיל ישפרו את סיכוייך, אולם אין הבטחות בחיים. תד אריסון הגדול (שרכש בזמנו את בנק הפועלים) פשט רגל כמה פעמים עד שהצליח עם קרנבל קרוז. אפי ארזי (האיש והאגדה) התרסק שלוש פעמים עד שהצליח עם סאיטקס. כך שגם אם לא תצליח בפעם הראשונה, אתה בחברה טובה. רו"ח יוסי נתנזון הוא השותף והמנהל במשרד משה נתנזון ושות'
מאת מיכל גליקמן
בודאי שמתם לב כי אנו חיים בתקופה מלאה לחצים והתחרות היא גדולה, מה שהופך את המשימה "לשרוד" למטלה לא פשוטה. כמנהל/ת וכיזם/ית - עומס המטלות בוודאי מקשה עליך לפנות זמן למחשבה על השיווק אך למרבה חוסר המזל זה קורה במיוחד בתקופות בהן דרוש השיווק יותר מתמיד.
כולם רוצים להצליח אך לפעמים הדרך לשם לא כל כך ברורה ולכן בסופה של כל תוכנית עסקית מופיעה התוכנית השיווקית. לא להתבלבל, זאת לא אותה תוכנית רק בעלת שם אחר... התוכנית השיווקית מתוכננת רק אחרי שסיימנו עם התוכנית העסקית וכל הפרטים האחרים בעסק ברורים לנו. כלומר, מה הוא המוצר שלנו, מה ייחודו מי הם המתחרים, מה הם היעדים שלי, מה התקציב הדרוש לי וכדומה. כעת, שסיימנו עם פרטי ההקמה איך נודיע לציבור שאנו כאן? איך נספר לכולם את הבשורה המדהימה שהגענו ושגם אנחנו עכשיו בשוק? נכון, לשם כך אנו זקוקים לתוכנית שיווקית. התוכנית מתרגמת הלכה למעשה את האסטרטגיה השיווקית שבחרנו לקידום העסק. תוכנית זאת מספקת לנו את הצעדים המעשיים שיש לנקוט על מנת לקדם את העסק אל היעדים שהגדרנו ואל ההצלחה לה אנו שואפים. כל עסק בוחר במסלול שונה לקידומו, הסיבות לכך רבות להלן חלקן: אופי העסק, גודלו והתקציב העומד לשימוש בעליו. יש לזכור כי תמיד בבסיס קבלת ההחלטות עומדת האסטרטגיה השיווקית כאשר זו נבחרת לייצג את המסרים שרוצה בעל העסק להיות מזוהה איתם. האסטרטגיה היא המובילה את מהלכי התוכנית וכל הבחירות שנעשות צריכות לשרת את האסטרטגיה הזאת. קיימות מספר אסטרטגיות, אלו משרתות מודלים ותיאוריות עסקיות מוכרות לדוגמא: אסטרטגיית הצמיחה – חברה חייבת לצמוח ואם לא, היא תתחסל בסופו של דבר. הצמיחה צריכה לבוא לידי ביטוי במכירות, רווח ונתח השוק (Market Share). ואילו חברה שכבר יש לה נתח שוק גדול יכולה רק לשמור על נתח השוק שלה ברמה האסטרטגית. ההצלחה האסטרטגית של זו תהיה מניעת קיטון, או קצב קיטון איטי. למשל כאשר סלקום חדרה לשוק הסלולרי היא שמה לה למטרה: כמה שיותר לקוחות ולא משנה מה. פלאפון לא נענתה לאתגר וכשלה מבחינה אסטרטגית התוצאה הפסד נתח שוק גדול מאד. היום פלאפון למדה את הלקח ובכדי לשמר את לקוחותיה אצלה היא מכניסה הגבלות בהסכם ההתקשרות. אסטרטגית כוכב או חדשנות – חברה חייבת לחדש כאשר החדשנות היא במוצר, בפרסום, בהצגה לפני הלקוח, בלקוחות במגע עם הלקוח. שתי סיבות עיקריות לבחירת אסט' זו: האחת, כי הלקוח רואה בכל דבר חדש שיפור. ניסיון החיים לימד את הלקוח שכאשר יש משהו חדש יש בו שיפור. והשנייה, כי בני האדם הם הייצור הסקרן ביותר הקיים עלי אדמות. כל דבר חדש מסקרן את בני האדם. אנחנו תמיד מחפשים ונמשכים אל החדש והשונה. למשל, שטראוס כל הזמן מחדשת ומשנה את מוצר הדגל שלה מילקי. אסם ממשיכה ומחדשת בעולם הביסלי (על ביסלי בטעם שווארמה שמעתם?) וגם עלית מחדשת במוצרי הדגל כמו פסק מן (בטעם חלבה או תפוזים מהדורה מוגבלת). רק אחרי שברור לנו מה האסטרטגיה שלנו נבחר את הטקטיקה שתקדם אותנו לעבר היעד הרצוי. כעת, התוכנית השיווקית תתאר את המהלכים והאפיקים שהעסק בחר בכדי לקדם את מטרתו: פרסום באמצעות כלי התקשורת והמדיה, יחסי ציבור, אירועי קידום מכירות, אתר אינטרנט, טלמרקטינג, דיוור ישיר ועוד. כמאמר הפתגם הידוע "לא שמים את כל הביצים בסל אחד" גם כאן הדרך הטובה ביותר להרכיב את התוכנית היא לפעול בכמה ערוצים בו זמנית כאשר כל ערוץ נותן גיבוי לערוץ האחר מחזק אותו ותומך בו. האידיאל הוא בניית תמהיל אשר ייתן את החשיפה הרחבה ביותר. שימו לב - מומלץ להשקיע מחשבה מעמיקה, להיות יצירתיים, מקוריים וחדשניים ויחד עם זאת ממוקדים וכל זאת בכדי לבלוט בן מתחרינו הרבים ולהיזכר. לפחות עד הקנייה הבאה.
מיכל גליקמן היא מנכ"לית mms ייעוץ וייצוג שיווקי לעסקים קטנים.
מאת יוסי שוהם-פיטרס
נגישות המידע ברשת האינטרנט הופכת אותו לכלי היעיל והזול ביותר ליזמים ולמפתחי מוצרים בכדי לקבל מידע עסקי על אפיון המוצר. "עצמאי בשטח" ליקט עבורכם את האתרים הטובים ביותר הקיימים היום לקבלת מידע זמין ומהיר, לגזור ולשמור במועדפים.
"יזם" מאגר ההשקעות והקשרים העסקיים
שירות של "גוגל" לאיתור פטנטים מרחבי העולם
ביוג: אתר המחבר בין יזמים ומשקיעים
שימושון יזמים ומשקיעים
רשם הפטנטים בישראל
משרד הפטנטים האמריקאי
FreePatentsOnline
אתר משולב של מרכזי פטנטים עולמיים
יוסי שוהם-פיטרס הוא עורך המגזין "עצמאי בשטח"
|
